ביאור:בראשית לה י

בראשית לה י: "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה י.

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל[עריכה]

זאת הפעם השניה שיעקב לומד ששמו יהיה מעכשו והלאה ישראל, ייתכן שלפי ראשי התיבות של שמות כל האבות והאמהות.

י - יצחק, יעקב; ש - שרה; ר - רבקה, רחל; א - אברהם; ל - לאה (לבן?)

אנו עם ישראל של כל שלושת האבות וארבעת האמהות. ואם חוקרים טוב, נראה שללבן היתה השפעה גדולה על אופינו והצלחתנו, וראוי ללבן להצטרף ללאה באות "ל".

מחקרים רבים נעשו מתי יעקב נקרא יעקב ומתי הוא נקרא ישראל.

כאשר מדובר באיש, הוא נקרא יעקב, כאשר מדובר בעם הוא והעם נקראים ישראל. יש מספיק דוגמאות לסתור טענה זו.
יעקב התנגד לשינוי שמו לישראל, והשתהה זמן רב עד שחזר "אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כח טו) בבית-אל. יעקב המשיך לקרוא לעצמו יעקב, וטען שאלוהים שאלוהים קרא לו יעקב, בחלומו, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי" (ביאור:בראשית מו ב). ועד יומו האחרון יעקב המשיך לקרוא לעצמו יעקב, כדבריו: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (ביאור:בראשית מט ב).

למה שמו שונה?[עריכה]

יעקב נולד כילד זעיר בלידת כתף, כדי לשמור עליו הוא קיבל את השם יה'-עקב, במשמעות 'אלוהים ישמור'. יעקב אהב את שמו וחשב ששמו עזר לו בחייו ושמר עליו. יעקב לא הבין שתפקידו עומד להגמר. הוא יורד מלהיות הגיבור המרכזי, ובניו נעשים השחקנים הראשיים ביצירת עם ישראל ובני ישראל (ולא עם יעקב, או בני יעקב)
לפני הקרב עם עשו, בשינוי שמו, המלאך למעשה הודיע ליעקב: "אתה לא חשוב, ילדיך קיבלו את הברכה וימשיכו". האבק כרצונך, אבל כאשר עשו יראה את כל ילדיך הוא ידע שאין באפשרותו לנצח, ונקמה בך היא חסרת משמעות. יעקב הבין שמעמדו ירד כאשר שמו שונה לישראל ולכן הוא התנגד לשינוי שמו. יעקב השתמש בשני השמות, אבל החשיבות שיעקב העניק לשמו, איבדה את חשיבתו לתולדות עם ישראל.

כאשר יעקב קיבל את השם ישראל, רחל ולאה שמחו שהן כלולות באמהות, ובניהן יהיו לעם שיחיה לנצח, ככוכבי השמים לרוב. אולם רחל פחדה ייתכן שרק רבקה הביאה את האות "ר" הן לה היה רק בן אחד. כאשר בא הבן השני, לפני מותה, רחל ידעה שהיא הצליחה וגם היא כלולה. (אפרים ומנשה אבדו בעשרת השבטים, אבל בנימין נשאר עם שבט יהודה וכך הוא שרד כיהודים. (ראו: מרדכי איש ימיני קורא לעצמו מרדכי היהודי)

מקורות[עריכה]

[1] נלקח מ- "פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (14/09/2010)